"אני מוטרדת מהיעדר ההפרדה בין דת ומדינה בישראל, בגינה לאזרחים אין אפיקי פעולה אזרחיים בהליכים הנוגעים למעמדם האישי (לדוגמה: נישואים, הליכי קבורה וכו'). העובדה שלצד זה הרבנות גם נשלטת באופן מוחלט על ידי אורתודוכסים היא הוספת חטא על פשע."

המרואיינת – פרופ' מירה סוח'ארוב (Mira Sucharov, ילידת 1972), עמיתת מחקר ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קרלטון, קנדה. פובליציסטית ב: עיתון הארץ, Jewish Daily Forward, Canadian Jewish News.

נולדתי בויניפג, קנדה. למדתי בבית ספר יהודי עד כיתה ז' ובמשך 11 שנים יצאתי למחנה יהודי בחופשת הקיץ, אני מדברת עם ילדי עברית בלבד. תושבת העיר אוטווה, במחוז אונטריו, קנדה.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"אני מרגישה קשר אמיץ לישראל, במיוחד בהיותה מדינה בה העברית הוקמה לתחייה כשפה נושמת. אני רוצה שהילדים שלי יהיו מיודעים לגבי המדינה והסוגיות המדיניות הנוגעות לה. שלא כמו רבים אחרים, במיוחד בדור של הורי, אני לא רואה בישראל פוליסת ביטוח למקרה חירום, אני מרגישה מאוד בנוח (ובטוחה) ובבית בקנדה."

האם את חשה מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אני מרגישה מחויבת להבטחת קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. במצבה הנוכחי אני סבורה שיש שחיקה באופיה הדמוקרטית של ישראל. התמשכות הכיבוש שוחקת את האופי הדמוקרטי של ישראל, את מבנה היסוד בה ומגדילה באופן מתמיד את חוסר השוויון בין אזרחיה הלא יהודים לאזרחיה היהודים."

האם את משייכת את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"ליהדות הקונסרבטיבית. אני מוטרדת מהיעדר ההפרדה בין דת ומדינה בישראל, בגינה לאזרחים אין אפיקי פעולה אזרחיים בהליכים הנוגעים למעמדם האישי (לדוגמה: נישואים, הליכי קבורה וכו'). העובדה שלצד זה הרבנות גם נשלטת באופן מוחלט על ידי אורתודוכסים היא הוספת חטא על פשע.

"הפלורליזם הדתי (נושא נפרד אך נושק לסוגיית הפרדת דת ומדינה) נמצא תחת איום אמיתי בישראל, כפי שראינו כולנו לאחרונה באופן מובהק בעימות סביב רחבת הכותל. העובדה שרבנים שאינם אורתודוכסים (למעט מקרה חריג ונודע אחד, ואולי היו עוד מקרים ספורים אחרים) אינם זוכים לתמיכה כספית מהמדינה (בעוד עמיתיהם האורתודוכסים זוכים למימון שכזה) היא מכה נוספת לפלורליזם הדתי בישראל."

האם את חשה אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"אני סבורה שמי מאיתנו שאינם נוקטים עמדה ומתבטאים בגלוי נגד הכיבוש נושאים באחריות מוסרית מסוימת, אך רק במובן ששתיקה מאפשרת את התמשכות הכיבוש. כמי שאינה מחזיקה באזרחות ישראלית אני לא מרגישה אחריות מוסרית ישירה, אך אני מתייחסת ברצינות לאמרה היהודית: 'אין אנו חופשיים להפסיק מלעסוק בכך' (בתיקון העולם)."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"אני סבורה שיש הבדלים רבים בין החיים בישראל לאלה שבתפוצות, אך לא הייתי אומרת בהכרח כי ישראלים שוגים בהבנתם. אנחנו בתפוצות מתבטאים באופן די בולט לגבי הזהות היהודית שלנו ואני חושבת שרוב הישראלים- אשר בין היתר בשל היותה של ישראל מדינה קטנה יחסית, פונים לעולם במידה רבה כאשר הם מבקשים לצרוך מוצרי תרבות, נחשפים למציאות החיים מחוץ לישראל (במקרים רבים דווקא אנו בתפוצות לא חשופים למציאות החיים בישראל). כאן בתפוצות גם מי מאיתנו שאינם רואים את עצמם דתיים, עדיין נאחזים ומתאחדים סביב טקסים דתיים במידה רבה יותר מאשר ישראלים חילוניים.

"בכל הנוגע לסוגיות מדיניות ולתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אני סבורה שלעתים יכולתם האינטלקטואלית של יהודים בתפוצות להבין את המצב לאשורו נפגעת בשל צורך לסמן את הצדדים בסכסוך באופן מובהק: צד טוב וצד רע. בכתיבה הפובליציסטית שלי אני מנסה לתת ביטוי לניואנסים דקים יותר."

כיצד היית מתארת את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"בפועל אני סבורה שקיים רצון לקבל מיהדות התפוצות סיוע כספי ותמיכה מוסרית ומנגד ישנו חוסר רצון לשמוע ביקורת מצידה. זה מצב שאפשר להבינו, אך הוא יוצר תסכול גדול עבור מי מאיתנו שרוצים לטפח את הקשר עם ישראל אך גם רוצים כי ישראל תתקן את דרכיה."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"אם יש לה את היכולת לעשות זאת- ויש לה – אז כן, קיימת מחויבות שכזו. אבל ישראל צריכה גם לסייע לפליטים ומבקשי מקלט המגיעים לשעריה. ישראל לא עומדת במחויבות זו על פי העקרונות הבסיסיים ביותר של האמנות הבינלאומיות העוסקות בכך, וזהו מצב טרגי.

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכמי את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל פעמים רבות ושהיתי בה כשלוש שנים (לא ברציפות) בשנות העשרים שלי. יש לי קשר רגשי עמוק לארץ, במיוחד דרך השפה העברית והתרבות הישראלית (קולנוע, מוזיקה, טלוויזיה והאנשים עצמם). במקביל אני מודאגת מהמשך הכיבוש ומהפגיעה בזכויות האזרחיות המתקיימת בישראל. יש לי הערכה רבה לעמיתי באקדמיה בישראל ולפעילים האזרחיים בה. כמו כן, בדומה ליהודים רבים אחרים יש לי בישראל בני משפחה וחברים אליהם אני קרובה מאוד."

האם תוכלי לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? 

"בדומה לקהילות רבות אחרות בערים בקנדה הקהילה באוטווה נוטה להיות שמרנית, במיוחד ביחס שלה לישראל. הקהילה שלנו מורכבת מליבה מאוחדת ומאורגנת ומעגל גדול יותר של סביבה אדישה. שימור הזהות היהודית הוא אתגר, כמו גם הנעת מסה קריטית של משפחות לחנך את ילדיהן במוסדות חינוך יהודיים (אם בבית ספר יסודי יהודי ואם בלימודי השלמה יהודים בימי ראשון או אחר הצהריים)."

לו יכולת להפנות שאלה לקורא הישראלי בפרויקט זה, מה היית שואלת?

"כיצד אתה סבור שאתה יכול לשכנע את ממשלתך ואת ציבור המצביעים בישראל לסיים את הכיבוש?"