עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

מיטצ'ל פליטניק

מיטצ'ל פליטניק, סגן נשיא הקרן לשלום במזה"ת, וושינגטון די.סי

"ישראל היא מקום מורכב, נפלא ונורא כאחד." 


המרואיין – מיטצ'ל פליטניק (Mitchell Plitnick, יליד 1966), סגן נשיא הקרן לשלום במזה"ת. יליד העיר ניו יורק, כיום תושב וושינגטון הבירה. אני פעיל מזה למעלה מ-20 שנים למען הבאת שלום בטוח וצודק לישראל. יש לי תואר שני במדיניות ציבורית ואת עבודת התואר הראשון שלי (אותו סיימתי בהצטיינות) בלימודי המזרח התיכון, כתבתי אודות ההיסטוריוגרפיה של ישראל ושל היהדות.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"הצורך היסודי לקיומה של מדינה יהודית מבוסס על נקודה אחת: העובדה כי בזמן השואה, בפעם הראשונה אחרי שנות דור של הימלטות מסכנה ממקום אחד למשנהו, ליהודים לא היה מקום לברוח אליו. אני מאמין שיהודים צריכים מקום מפלט בטוח, מעבר לכך אני לא סבור שיש צורך בקיומה של מדינה יהודית, כמו גם איני סבור שקיומה של מדינה שכזו, טעונה כל כך בלאומנות, שירת את טובת העם היהודי. מדינה שיהודים יכולים לראות בה את ביתם לא יכולה לוותר על ערכים אוניברסליים של צדק, זכויות אדם ונאורות. למרבה הצער, התחזקותה של הלאומנות בישראל ובקרב יהודי התפוצות הביאה בדיוק לתוצאה זו."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אני עמל כל יום על מנת להציל את ישראל מהגורל ההרסני אליו היא צועדת ובמקביל לשמור על יכולתה להגן על עצמה מפני איומים אמיתיים. אבל אין איום גדול יותר על ישראל מאשר התמשכות שליטתה בשטחי הגדה המערבית, המצור שהיא מטילה על עזה והנסיון המתמשך שלה להפוך את ירושלים לעיר בירה ליהודים בלבד. קיומה של ישראל אינו תלוי על התמשכות מצבים אלו. אני משקיע מאמץ רב על מנת להבטיח כי ישראל תוכל להגן על עצמה מפני איומים אמיתיים לקיומה, אבל אני משקיע מאמץ רב יותר על מנת להגן עליה מפני איומים פנימיים גדולים יותר שהמדיניות הישראלית מובילה אליהם."

האם אתה משייך את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אני לא משייך את עצמי לאחד הזרמים. חונכתי כאורתודוכסי ולמדתי בישיבה. היהדות תמיד היתה דת רבת גוונים, עוד לפני שנוצרה ההלכה והמסורות היו שונות בין קהילה לקהילה. כל הצורות הקיימות של היהדות צריכות להיות מקובלות והאחיזה של האורתודוכסים בממסד הדתי בישראל היא חרפה. זו גישת צרת מוחין לדת אשר התאפיינה בהתאמה לרוח הזמנים ושימרה את זהותה בנסיבות היסטוריות שונות. הממסד הדתי צריך להיות נפרד לגמרי מן המדינה וכל העדות: אשכנזים, ספרדים, רפורמים, קונסרבטיבים וכו', צריכים להיות מסוגלים לקבוע לעצמם את מערכת הסמכות הדתית שלהם."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"לא. פעולותיה של ישראל הן באחריותה, לטוב ולרע. אני יהודי, אבל אני גם אמריקאי, לא ישראלי. העבודה שלי מתמקדת בישראל משום שכיהודי אמריקאי יש לי עניין מיוחד בגורלה, כמו גם יכולת להשמיע את דעותי ולזכות לאוזן קשבת יותר. עם זאת העבודה שלי מכוונת יותר למדיניות הממשל האמריקאי מאשר לזה הישראלי."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"בעבר יתכן והיה לי קושי רב לענות על שאלה זו. היום קל לי לעשות זאת במידה ניכרת. ישראלים כושלים להבין עד כמה קשה ליהודים בתפוצות לתמוך בישראל כאשר היא נוטה במדיניותה יותר ויותר לימין ומובילה את עצמה לעתיד של מדינה אחת השוללת ממליוני פלסטינאים החיים בשטחה את זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, משלהבת שנאה כלפי הפלסטינאים אשר כן מחזיקים באזרחות ישראלית ובה הימין הפנאטי המבקש להקים את בית המקדש השלישי (בניגוד להלכה יש לציין) צובר יותר ויותר כוח."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"מנותקת, באופן רשמי ובפועל. ישראל מתייחסת לתמיכת יהדות התפוצות כמובנת מאליה, במידה רבה בשל הצורך של רבים מאיתנו להמשיך ולראות בישראל מקום מקלט בטוח לשעת צרה. ישראל משתמשת ביהדות התפוצות, מתיימרת לדבר בשמה ובמקביל מתעלמת לחלוטין מהפערים בין יהודי התפוצות אשר ברובם מחזיקים בעמדות ליברליות ונאורות ובין היהודים בישראל אשר מתאפיינים יותר בשבטיות ולאומנות. כבר עתה אנחנו רואים ירידה בתמיכה בישראל בקרב הדור הצעיר."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"אני סבור שכל היהודים צריכים לסייע זה לזה, כמו גם למי שאינם יהודים. המחויבות של ישראל בעניין זה אינה גדולה יותר או קטנה יותר מזה של כל יהודי."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל פעמים רבות. המציאות בישראל שונה לגמרי מן התפיסה אודותיה בארה"ב. הישגיה של ישראל נראים לעין בבירור כאשר אתה מבקר בה, אך גם הגזענות. האיומים איתם צריכים הישראלים להתמודד אינם ברי השוואה למציאות חייהם של יהודים בעולם המערבי, אך גם המילטנטיות של המדינה נראית בכל מקום. ישראל היא מקום מורכב, נפלא ונורא כאחד."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? 

"גדלתי בעיר ניו יורק, בקהילה אורתודוכסית. התמיכה בישראל היתה ללא סייג ומוחלטת, בלי קשר למציאות הפוליטית. רבים מהאנשים איתם גדלתי עלו לישראל וכמו שחברי הישראלים אומרים לא פעם – ארה"ב מייצאת לישראל את הנציגים הגרועים ביותר של הקהילה היהודית האמריקאית."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן