עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

יונתן היגסמית', מפיק קולנוע, לונדון

"ישראל היא כמו בן משפחה אשר ממשיך להתנהג בניגוד לערכים שלך. אתה אוהב ותמשיך לאהוב אותו תמיד אבל אתה גם נמצא בדילמה מתמשכת לגבי איך לנהוג בו ולהתמודד איתו. עם זאת, באופן מקביל אני גם מבקש להגן על ישראל מפני ביקורת חיצונית- קשה מאוד לשמוע ולקבל ביקורת מגורם חיצוני."


המרואיין – יונתן היגסמית' (Yonatan Higgsmith, יליד 1983), מפיק קולנוע, תושב לונדון. יש לי אזרחות כפולה, ישראלית ובריטית. שני הורי נולדו בישראל, כיום חצי ממשפחתי גרה בישראל וחצי בבריטניה.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"עבורי אישית ישראל היא סוגיה מורכבת. אני לא מרגיש בנוח עם העירוב בין דת ומדינה, מכיוון שאני סבור שאלה צריכים להיות תמיד מופרדים. היו יהודים ונהלו מדינה, אבל אל תתנו לדת להכתיב את חוקי המדינה. בבריטניה למשל, אני מקבל את העובדה כי אני חי במדינה נוצרית ולמרות שהיא מקבלת מאוד בני דתות אחרות היא לא מותאמת במאת האחוזים לייצוג אנשים בעלי אמונות אחרות שאינן נוצריות. לדוגמא, יהודים נאלצים לא פעם לצאת לחופש בחגים הנוצריים על חשבון ההקצאה השנתית של ימי חופש ועל כן לעתים אינם יכולים לצאת לחופש בחגים היהודים. דוגמא נוספת היא הומניסטים אשר בסקוטלנד יכולים להינשא על ידי חילונים המוסמכים לכך, אך אופציה זו אינה אפשרית עבורם באנגליה בגלל החיבור ההיסטורי לנצרות. הייתי פועל נגד הסדרים אנכרוניסטים שכאלה המחוברים לאמונה דתית אחת ומדירים בני דתות ואמונות אחרות. אחרי שאמרתי זאת, ישנן מדינות רבות אחרות המותאמות ומאפשרות חיים על פי מגוון דתות, אמונות ותרבויות, זו אופציה קיימת.

"בהתייחס לישראל אני סבור, כי בדומה לבני תרבויות ואמונות אחרות הזוכים לכך כי תהיה להם מדינה המותאמת לדרך חייהם, גם ליהודים מגיע כי תהיה להם מדינה המותאמת להם. ליהודי המבקש לחיות במדינה המותאמת לאמונותיו מגיע שתהיה לפחות מדינה אחת בעולם המציעה לו אפשרות כזו. ועדיין, הייתי פועל כי ישראל תהיה מכילה ככל האפשר ותפעל לאפשר חיים בה לבני תרבויות ואמונות אחרות ככל הניתן. בהקשר זה ישראל עדיין רחוקה מבריטניה מרחק רב. דוגמאות לכך הם ישראלים הנאלצים לנסוע לקפריסין על מנת להינשא במידה ובני הזוג אינם משתייכים לאותה דת, העובדה כי המדינה אינה מכירה בהליכי גיור רפורמיים (סוגיה הנמצאת בדיון כרגע) והיעדר האפשרות לנישואים חד מיניים. כל זה ביחס לעירוב בין דת ומדינה.

"במבט רחב יותר, כבן לעם היהודי- קיומה של מדינה יהודית הוא חיוני על מנת לשמש כמקום מקלט אחרי דורות ומאות שנים של דיכוי ורדיפה, עניין אשר בא לביטוי במיוחד בחיים באירופה הנוצרית. מאז האמנסיפציה בצרפת, השאלה איזה ביטוי היהודים צריכים לתת לסוגית הלאום מרחפת על 'המשפחה' שלנו. יש לנו זרמים שונים ביהדות, יש לנו סוגים שונים של ציונות והתבוללות ואנחנו צריכים להתמודד עם מופעים שונים של אנטישמיות. העובדה שיש מדינה בה יהודים יכולים סוף סוף להיות חופשיים מרדיפה ודיכוי של בני אמונות אחרות, היא יקרת ערך."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"כן, משלוש סיבות עיקריות:

1-אני מרגיש מידה של מחויבות לישראל בזכות שנים בהם הייתי חבר בתנועת נוער יהודית רפורמית אשר הטמיעו בי קשר לישראל, בין היתר באמצעות תוכנית בת שנה במסגרתה גרתי בישראל."

2- יותר מחיבור דתי למדינה, בגלל העובדה כי זו המדינה בה חי חלק גדול ממשפחתי, בצירוף הקשר שלי אליה בשל היותי אזרח ישראלי."

3- אני גם מאמין, בגלל ההיסטוריה במאות האחרונות שהביאה להקמתה של ישראל כי לכל העמים יש זכות להגדרה עצמית ובטחון במסגרת מדינה משלהם ולשגשג. על כן אני מוכן להגן על זכותה של ישראל לקיום עתידי כחלק ממימוש אותה זכות."

האם אתה משייך את עצמך לאחד הזרמים המוכרים ביהדות? מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אני מגדיר את עצמי חלק מן היהדות הליברלית (נכללת במסגרת תנועת היהדות המתקדמת). הדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בישראל מדאיגה אותי מכיוון שאני מאמין שהיהדות הליברלית מציעה יותר פתיחות, ערך בו אני מאמין."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן, אני מרגיש שבור לב בשל כך מדי יום. שמעתי מטאפורה טובה למצב זה- ישראל היא כמו בן משפחה אשר ממשיך להתנהג בניגוד לערכים שלך. אתה אוהב ותמשיך לאהוב אותו תמיד אבל אתה גם נמצא בדילמה מתמשכת לגבי איך לנהוג בו ולהתמודד איתו. עם זאת, באופן מקביל אני גם מבקש להגן על ישראל מפני ביקורת חיצונית- קשה מאוד לשמוע ולקבל ביקורת מגורם חיצוני."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"כי יהודי התפוצות ברובם רוצים בטובתה של מדינת ישראל ולרובם יש קשר חזק ועמוק לישראל, גם אם הם ביקורתיים כלפיה. כי חיים במדינה שאינה מכוונת לקבוצה התרבותית שלך מחייבים אותך לצקת ליהדות שלך משמעות: דתית, קשר לישראל, סימבוליות יהודית אחרת, אהבת אדם וכו'."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"ברמה הכללית – חיובית אך לעתים גם מעט מתנשאת. זה מאוד חיובי שיש קשרים טובים בין ארגונים וקהילות בתפוצות ובין ישראל, אך לעתים ישראל אינה מוכנה להיות קשובה ליהודי התפוצות משום שהם אינם גרים בישראל, במיוחד בכל הנוגע לתהליך המדיני. אם אני אומר לישראלים שהם צריכים לעשות עוד ויתורים לפלסטינים, אני מקבל תגובה אותה ניתן לתמצת ל: 'אתה לא יודע עם מה אנחנו מתמודדים, אז אין לך זכות להביע עמדה'. זה בהחלט מובן, כי אכן לא באמת יודע עם מה אתם מתמודדים וכנראה ששגרת היומיום שלכם טראומטית יותר מזו של מרבית יהודי התפוצות.

"התגובות האלה גורמות להיות יותר זהיר כאשר אני מתייחס לנושאים רגישים ולוודא שאני באמת מקשיב לצד השני לפני שאני מגיב. לרוב אנחנו בתפוצות לא זוכים לקבל מהישראלים יחס דומה. גם יהודי התפוצות מתמודדים עם מציאות שמספקת נקודת מבט שונה, פרספקטיבה אחרת ובהתאם גם תשובות אחרות. נקודת המבט האחרת יכולה להתקבל יותר בברכה במקום להידחות מיידית מכיוון שהיא מאתגרת את נקודת המבט שלכם."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, אבל הייתי אומר שלישראל יש מחויבות להגן ולסייע לכל הקהילות שנמצאות במצוקה, יהודיות או לא."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"כן, יש לי משפחה בישראל וביקרתי בה מספר פעמים. הייתי רוצה לבקר בה יותר. ישראל היא ארץ יפה ומורכבת. באופן אישי אני מתקשה לבלות זמן ארוך בירושלים מכיוון שמדובר בעיר אינטנסיבית מדי. הרעש וההמולה של העיר העתיקה הולמים בך, זה מחזה יפה, אבל מוציא משיווי המשקל. הנגב הוא רחב ידיים ומהמם. גרתי בקיבוץ לוטן למשך חודש שהייתי בן 18, ביליתי כמה שבועות ביחידה צבאית כמתנדב, גרתי בנהריה למשך 3 חודשים בתקופה של מתח בטחוני בגבול לבנון. יש לי משפחה בקיבוץ מעגן ליד הכנרת, במודיעין ובשדה אליעזר. אני אוהב את הקונספט של צפת יותר מאשר לבלות בה ממש. היה מעניין גם לבקר בטבריה, היא נראית כמו סט בסרט משנות ה-70. תל אביב היא גן עדן לצעירים בגילי בגלל שאתה יכול לדון בכל נושא כמעט עם צעירים חברותיים לתוך הלילה. קשה לסכם את הרושם שלי מישראל מכיוון שיש לי הרבה מה לומר בעניין, אבל ישראל היא מדינה בה אני מרגיש בבית."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"בהיותי ילד ובן נוער הייתי מעורב מאוד בחיי הקהילה, הרבה מעבר לממוצע. יש כאן הרבה פעילויות, תנועות נוער מקומיות וארציות. מגיל 9 ועד 22 הייתי חבר בתנועת הנוער 'המחנה'. לאחר מכן הייתי מעורב בארגון ארצי בשם 'לימוד' שמקיים אירועים וכנסים בנושאי תרבות וחינוך יהודי. בתור אדם בוגר אני מעורב בקהילת בית הכנסת שלי ופועל במסגרת מספר יוזמות של יהודים המזוהים עם השמאל, הפועלות למען השלום וקידום הקמת קהילה ליהודים המצדדים בשמאל."

האם יש שאלה אשר לדעתך יש להוסיף לשאלון הפרויקט?

"זה תלוי בעיקר במטרת הפרויקט, לדעתי אפשר היה להוסיף עוד שאלות על ישראל והיחס אליה, לדוגמא האם אתה יודע עברית או לומד עברית על מנת לחזק את הקשר שלך לישראל."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן