עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

חיים שמידט

חיים זמט, סופר, ברוקלין

"ישראל צריכה לנהל דיאלוג נרחב יותר עם יהדות התפוצות. בכל מדינה עליה לקיים 'קירוב' היסטורי ופוליטי ועליה להציג בפני סטודנטים יהודים צעירים את העובדה כי המרצים שלהם הם לא יותר מתועמלנים אשר מעוותים את המציאות. סטודנטים יהודים צעירים חייבים להיות חשופים לאמת, גם זו ההיסטורית וגם זו של ההווה על מנת לסתור את העמדות הליברליות והאנטי ציוניות והפרו-פלסטיניות של מרבית הסגל האקדמי."


המרואיין – חיים זמט (Chaim Szmdt), אני סופר צללים, כתבתי ספרי פרוזה וביוגרפיות עבור לקוחות שונים מכל תחומי החיים והעיסוק. אני מנחה תוכנית אירוח בתחנת רדיו אינטרנטית ומשמש כרבי ומרצה במלונות שונים בחגים ומועדים. נולדתי בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, גדלתי באורוגוואי, למדתי ב-Yeshiva University בארה"ב וכן באוניברסיטת בר אילן בישראל.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"אני משוכנע לחלוטין כי אלמלא קיומה של ישראל, מרבית יהדות העולם היתה מתבוללת עד לימינו או שהיתה סובלת ממתקפות ואיומים בכל מקום בו יהודים היו נמצאים."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"שירתתי בצה"ל, מעבר לכך אני עוסק כל הזמן בכניסה לפורומים שונים ברשת על מנת לחשוף את השקרים, עיוותים, חצאי אמיתות של יהודים אכולי שנאה עצמית ו'אנטי ציונים'. אני נהנה להתווכח עם מעוותי המציאות, הבורים והשונאים, אני אוהב לחשוף את השקרים שלהם, את הסתירות בדבריהם, במיוחד כאשר אני יכול לצטט מהקוראן (באנגלית) טוב יותר מהם ואף לתת את הפרשנות לפסוקים לא מוכרים."

מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"אני חוזר בתשובה המשתייך לזרם האורתודוכסי, שיוך שלא מפריע בשום דרך להיותי פרו-ישראל בכל חלק בגופי. אמנם אנשים דתיים, במידה והם מסוגלים כלל לחשיבה עצמאית, תמיד יטילו ספק בדברים אותם הם אינם מבינים עד תום, אך היהדות האורתודוכסית היא הקרובה ביותר להיות מקור התשובות לשאלותי ולספק את צרכי הרוחניים."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"אני מסכים לחלוטין עם מדיניותה של הממשלה הנוכחית בישראל ובמקביל הייתי שמח אם היתה נוקטת במדיניות תקיפה יותר בהצגת והסברת עמדותיה לעולם ובחשיפה מיידית של שקרי התעמולה הערבית."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"הם אינם מכירים את הלחצים, את האנטישמיות המוסווית או הגלויה איתה יהודים צריכים להתמודד בכל מדינה בעולם, גם במדינות שהעניקו לנו זכויות וחירויות חסרות תקדים, כמותן לא קיבלנו מעולם באף מדינה ובאף רגע נתון בתולדות יהדות התפוצות."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"ישראל צריכה לנהל דיאלוג נרחב יותר עם יהדות התפוצות. בכל מדינה עליה לקיים 'קירוב' היסטורי ופוליטי ועליה להציג בפני סטודנטים יהודים צעירים את העובדה כי המרצים שלהם הם לא יותר מתועמלנים אשר מעוותים את המציאות. סטודנטים יהודים צעירים חייבים להיות חשופים לאמת, גם זו ההיסטורית וגם זו של ההווה על מנת לסתור את העמדות הליברליות והאנטי ציוניות והפרו-פלסטיניות של מרבית הסגל האקדמי."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כל ישראל חברים וערבים זה לזה, כך אמרו חז"ל… והמחויבות היא הדדית!"

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"גרתי בה, השלמתי בה לימודי תואר שני, שלושה מילדי נולדו שם. שירתתי בצה"ל בחיל ההנדסה, עד שנת 1977 אז אשתי התעקשה לחזור לארה"ב, איתי או בלעדי. ישראל זכאית לשבח למרות שנאת המדינות הסובבות אותה, למרות הצורך להקדיש משאבים רבים כל כך לבטחון, היא עדיין מצליחה לא ללמד את בניה לשנוא את אויב ועומדת בחזית המחקר במדע, טכנולוגיה והרפואה."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"אני חי בקהילה שרוב חבריה הם דתיים מאוד, היחס לישראל נע מתמיכה אוהדת ועד אמביוולנטיות, כאשר קיים רוב מכריע לאוהדי ישראל גם אם הם ביקורתיים לעתים בנוגע ליחס המדינה לציבור הדתי בישראל."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן