"לבני הלמבה יש פתגם: 'על מנת שהלטאה תוכל להנות מאור השמש היא זקוקה למחילה בה היא יכולה לזחול כאשר הצורך עולה', הדבר דומה למערכת היחסים בין מדינת ישראל לכל יהודי באשר הוא. שלא כמו בעבר אז ליהודים לא היה בית לחזור אליו כאשר סבלו מרדיפה בתפוצות, כעת יש להם בית שכזה וקיומו מעניק להם רוגע."

המרואיין – מורדרק מארסרה (Mordreck Maeresera, יליד 1975), נשיא בית הכנסת למבה הארארה (Harare lemba Synagogue) בעיר הארארה, זימבבואה. עוסק באיתור וגיוס סטודנטים עבור אוניברסיטאות במלזיה. נולדתי במחוז Buhera בפרובינציית Manicaland בזימבבואה. את לימודי בית הספר היסודי עשתי בבית ספר בעיר מגורי ולאחר מכן עברתי ללמוד בבתי ספר במחוז שכן. את לימודי האקדמיים עשיתי במכללה בעיר הארארה, בירת זימבבואה. לי ולרעייתי ברנדה יש שני בנים: אביב (6) ושלמה (3).

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"לבני הלמבה יש פתגם: 'על מנת שהלטאה תוכל להנות מאור השמש היא זקוקה למחילה אליה היא יכולה לזחול כאשר הצורך עולה', הדבר דומה למערכת היחסים בין מדינת ישראל לכל יהודי באשר הוא. שלא כמו בעבר אז ליהודים לא היה בית לחזור אליו כאשר סבלו מרדיפה בתפוצות, כעת יש להם בית שכזה וקיומו מעניק להם שקט נפשי. מעבר לכך יש גם חיבור רוחני בין ישראל ליהודי התפוצות, זוהי הארץ שהשם הבטיח לאבותנו. קיומה של מדינת ישראל תמיד יהיה עדות ליחסים המיוחדים בין הבורא ובין כל יהודי באשר הוא. באופן אישי אני מודה לשם על קיומה של מדינת ישראל, על בטחונה. אמנם איני גר בה ואולי לא אעשה עלייה, אך לישראל יש מקום מיוחד בליבי."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"בכל האמצעים העומדים לרשותי, ללא ספק."

מהי עמדתך ביחס לדומיננטיות האורתודוכסית בממסד הדתי בישראל?

"הדומיננטיות של זרם היהדות הטהורה והפחות מדוללת, יבטיח את שימורה של התרבות היהודית, הדת היהודית והמנהגים היהודים. על כן הדומיננטיות האורתודוכסית בישראל משמחת אותי."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"אני יהודי, בן העם היהודי ואני אחראי לכל פעולותיה של מדינת ישראל, בארץ ישראל ובכל מקום. אני חלק מ'הנפש היהודית' ועל כן נכלל ואחראי לכל פעולותיה של ישראל אותן היא מבצעת בשם כל יהודי העולם."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"כמה קשה להיות יהודי שומר מצוות מחוץ לישראל. כמה קשה לנהל אורח חיים יהודי ואיזו מחויבות נדרשת על מנת לדבוק בזהות יהודית כאשר אתה מושא לגיחוך וחשוף לאנטישמיות."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"ישראל צריכה לטפח את יחסיה עם יהודי התפוצות. הדבר יעניק ליהודים נחמה וגאווה על כך שישראל דואגת לכל אחד ואחד מהם"

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, בהחלט, במיוחד בכל הנוגע להיבט הבטחוני."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"אני מבקר כעת בישראל והביקור פקח את עיני לגבי המציאות של להיות יהודי החי בין יהודים ומה זה אומר שיש לנו בית יהודי- מדינת ישראל. זה מאוד קל להיות יהודי שומר מצוות בישראל וזה גורם לך להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ונהדר. אני רואה את ישראל כמדינה אשר אינה נטולת אתגרים, אבל מאוכלסת על ידי אנשים שיש להם חלום משותף, תקוות משותפות ושאיפות משותפות. מדינה אשר קיומה עדין כעלה צעיר ומלבלב באביב. האנשים כאן מאוד ידידותיים ומכניסי אורחים."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"בני הלמבה בזימבבואה, הם צאצאי שבט יהודי שהיגר לאפריקה מתימן ב-700 לספירה לערך. הם היו מבודדים במשך מאות שנים ונאלצו להתמודד עם רדיפה ואפליה מצד מסיונרים נוצרים שניסו להמיר את דתם. הם שימרו רבים מן המנהגים היהודים כגון: ברית מילה, כשרות וציון השבת, ראש חודש ומועדי ישראל: יום כיפור, ראש השנה וכו'. בימינו אנו הם חוברים בחזרה ליהדות הנורמטיבית באמצעות לימוד ושמירת מצוות."