עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

הרב לוין

הרב לוין, היסטוריון בגימלאות, וושינגטון

"כאמריקאי אני מנסה להבטיח כי בני מדינתי לא יבחנו את פעילותה של ישראל בסטנדרטים קשוחים שלא לצדק, גם כאשר אני לא מסווה את הדחייה שאני חש מול הממשלה הנוכחית ומדיניותה."


הרב לוין (Herb Levine, יליד 1944), היסטוריון, עורך ועיתונאי בגמלאות. יליד ברוקלין, ניו יורק. בעל תארים אקדמיים מאוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת מינסוטה, אוניברסיטת ייל (עבודת דוקטורט בהיסטוריה המודרנית של גרמניה וכלל אירופה, 1969). פרסם את הספר “Hitler’s Free City: The History of the Nazi Party in Danzig” ומאמרים אקדמיים רבים. במסגרת פעילותו העיתונאית פרסם מאמרים וכתבות שונות בנושאים שונים, שימש כאזרח עובד צבא בצבא האמריקאי, שימש כעורך "International Community” בברלין, עורך אחראי של Palm Beach Jewish Times” בפלורידה וכן עסק כפרילנסר בעבודות תרגום ועיתונאות שונות. גר במינכן בשנים 1974 -1976, בברלין בשנים 1976-1997, בפאלם ביץ' גארדנס, פלורידה בשנים 1997 – 2005 וכעת בטקומה, וושינגטון, ארה"ב.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"אני מרגיש עצב רב אל מול הרעיון שיום אחד ישראל לא תתקיים או לא היתה מתקיימת בדומה לעלילת הספר “The Yiddish Policemen’s Union". ישראל הפכה להיות חלק מן הזהות היהודית הבינלאומית ועל כן במובנים מסוימים חלק מזהותי שלי. זהו המקום בו שליש מעמי מתגורר. כאשר שהיתי ועבדתי בירושלים במשך 9 שבועות בשנת 1976 החוויה ללא ספק שינתה וגיבשה את המודעות העצמית שלי כיהודי (כמו גם שהותי ארוכת השנים בגרמניה)."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"אני מגנה את פעילות ה-BDS ועשיתי זאת פומבית בפרסומים שונים. כאמריקאי אני מנסה להבטיח כי בני מדינתי לא יבחנו את פעילותה של ישראל בסטנדרטים קשוחים שלא לצדק, גם כאשר אני לא מסווה את הדחייה שאני חש מול הממשלה הנוכחית ומדיניותה."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"כן אני יהודי רפורמי. הדומיננטיות של האורתודוכסים (או האורתודוכסים הקיצוניים) בממסד הדתי ובהשפעה על מדיניותה החברתית, דוחה אותי."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"לא."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"לגלות יש בעיות משלה, שונות בכל מדינה, אבל בהכללה ניתן לומר שיהודים כבר נטמעו כאן ויודעים להתמודד איתן. באופן ספיצפי כמעט כל היהודים בארה"ב ובקנדה מרגישים מחויבים באופן מלא למדינתם ומרגישים אמריקאים או קנדים לגמרי."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"באופן כללי- גרועה למדי, בפועל ובאופן רשמי. בארה"ב, הממשלה הנוכחית בהנהגתה של נתניהו לא היססה להתערב בפוליטיקה האמריקאית ולתמוך בימין הנוצרי והרפובליקני שהוא שנוא על מרבית יהודי ארה"ב."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"כן, אם המצוקה האמיתית והקהילה מבקשת סיוע."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"9 השבועות בהם שהיתי בירושלים בשנת 1976, אז עסקתי בחקר השואה ביד ושם, זאת בזמן ששהיתי במינכן, היו עבורי חוויה משמעותית אשר השפיעה באופן מהותי על תודעתי היהודית ונתנה לה ביטוי גיאוגרפי והיסטורי נוסף. מאחר ובאותה העת גידלתי 3 ילדים יהודים בגרמניה (שלושתם קיימו טקס בר מצווה בברלין במהלך השנים), החוויה היתה מאוד חשובה עבורי."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"העיר בה גדלתי היא ניו יורק ועל הקהילה היהודית בה אין צורך להרחיב. כיום אני גר בטקומה, דרום סיאטל, מדינת וושינגטון (החל משנת 2005). בסיאטל יש קהילה יהודית גדולה ותוססת, עם דרכים שונות לקיים את החיים היהודים, אך לעתים נדרש לנסוע מרחק מסוים לשם כך.

"כאן בטקומה פועל בית הכנסת 'בית אל' שהוא בית הכנסת שלי, אשר במשך שנים היה בית הכנסת היחידי כאן. כיום פועל גם בית כנסת של תנועת חב"ד למי שמעדיף את המסורת הזו. קהילת טקומה, כמו כלל הקהילות במערב ארה"ב הוקמה בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, על ידי משפחות שביקשו לעצמן עתיד כלכלי טוב יותר כסוחרים ויזמים. כמה מאותן משפחות מייסדות עדיין מחזיקות במעמד מנהיגותי בקהילה.

"היקף החברות בקהילה נמצא במגמת ירידה איטית (החל משנת 2000 לערך הצלחנו להאיט את המגמה) ומראה סימני יציבות. הקהילה שלנו היא מסבירת פנים ומכילה – רבים מחברי הקהילה וחברי הממסד בה לא נולדו יהודים ועברו תהליך גיור, אחרים הם צאצאים של נישואים מעורבים. העניין בישראל בקהילה הוא אמיתי, אבל אני לא יכול להגיד שהחיבור לישראל הוא חיוני לחיי הקהילה כאן."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן