עין לציון צופיה

"עין לציון צופיה" הוא פרויקט תוכן המבקש לשקף בצורה בלתי אמצעית את מגוון העמדות המתקיים ביהדות התפוצות בנוגע למדינת ישראל. במסגרת הפרויקט הוצג שאלון זהה לחברי קהילות יהודיות ברחבי העולם ובו התבקשו לנסח את עמדותיהם בנוגע למדינת ישראל ובהתייחס לסוגיות שונות. לפניכם תשובותיהם

אלן גרוסמן

אלן ג'יי גרוסמן, ניו ג'רזי

"אלפי שנים של היעדר כוח איששו את התובנה כי בלי מולדת יהודית נהיה עם נרדף ונודד. ישראל מהווה מרכז ליהדות, לתרבות היהודית, להיסטוריה שלנו ולערכים שעליהם עלינו להגן תמיד."


אלן ג'יי גרוסמן (Alan J. Grossman), מנהל תחום שיווק ותקשורת באגודת ידידי ארה"ב של אוניברסיטת בר אילן. גדלתי בברוקלין, ניו יורק, למשפחה ציונית. אמי היתה יו"ר סניף הדסה בברוקלין. יש לי תואר ראשון בלימודי תקשורת ומדעי המדינה מ-Binghamton University. את רוב חיי המקצועיים עשיתי סביב הקהילה היהודית. הייתי אחראי על פעולות השיווק והיח"צ של אגודת ידידי ארה"ב של אוניברסיטת בר אילן, קק"ל, הפדרציה היהודית של צפון ניו ג'רזי, הפדרציה היהודית של איזור מטרוווסט, ניו ג'רזי ובית אבות של קהילת יהודי ממוצא ספרדי.


איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"קיומה של מדינת ישראל מעניק לכל יהודי בעולם תחושה של כבוד ועוצמה. גם אני ואחרים לא מסכימים עם המדיניות הישראלית לעתים, אנחנו עדיין מתגאים מאוד בהישגיה של ישראל, נגד כל הסיכויים. ישראל היא הייצוג הטוב ביותר לנחישות היהודית להביא לשינוי, יהיה האתגר שמוצב בפנינו אשר יהיה"

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"כן, המשך קיומה של ישראל הוא חיוני להמשך צמיחתו של העם היהודי בעתיד. אלפי שנים של היעדר כוח איששו את התובנה כי בלי מולדת יהודית נהיה עם נרדף ונודד. ישראל מהווה מרכז ליהדות, לתרבות היהודית, להיסטוריה שלנו ולערכים שעליהם עלינו להגן תמיד."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"אני חבר בקהילת בית כנסת קונסרבטיבי מכיוון שהוא מספק את המענה הטוב ביותר לרצוני לשמור על המסורת היהודית ועדיין להיות פתוח למודרנה ולאופן בו היא משפיעה על מבטינו על העולם. ישראל תהיה חזקה הרבה יותר אם תקבל יותר בברכה את הנוהגים והאמונות של חברי התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרקונסטרוקטיבית. כל יהודי זכאי ליחס של כבוד, ויותר מכך- להיות מוערך בשל אמונותיו. גיוון הוא ברכה במיוחד כאשר הוא מחזק את כלל ישראל."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"אני לא מרגיש אחריות מוסרית ברמה האישית. מדובר בסכסוך מורכב שאין לו תשובה אחת פשוטה. באיזור של העולם אשר נהיה כאוטי יותר ואלים יותר, ישראל צריכה לקבל בחירות קשות על מנת להבטיח את בטחונה. הייתי מרגיש יותר אחריות מוסרית לגבי הסבל הפלסטיני אם המנהיגות שלהם היתה נוהגת באופן אחראי יותר על מנת להביא לסיום הסכסוך ומסכימה לפשרות סבירות דוגמת הכרה בהיותה של ישראל מדינה יהודית."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"כי ניתן לקיים חיים יהודים מלאים בתפוצות, גם אם זה מעט יותר מאתגר לעשות זאת בחברה רב תרבותית. חשוב כי תהיה נוכחות משמעותית של יהודים מחוץ לשטח ישראל ובמיוחד בארה"ב. רק כך אנחנו יכולים להפעיל לחץ על הממשל לתמוך בישראל. אנחנו מקיימים גם מערך פילנטרופי שהוא כוח משמעותי בעשיית טוב בישראל ובעולם כולו."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"היא צריכה להיות מכבדת יותר לגיוון המתקיים בזרמים השונים ביהדות, גיוון שהוא הבסיס לחיות ולשגשוג של הקהילה היהודית בעיקר בארה"ב ובקנדה. המנהיגות הישראלית קיבלה את ההחלטה הנכונה כאשר הפסיקה לשים את נושא העלייה במרכז ביחס לשתי מדינות אלו. במקומות בעולם בהם הקהילות היהודיות נמצאות בסכנה, דוגמת מה שקורה כיום באירופה, אני מסכים עם הממשלה הישראלית אשר קוראת לעלייה גדולה יותר ממדינות אלה."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"המחויבות הראשונה של ישראל היא לעצמה מאחר והיא עומדת מול אתגרים רבים מן המדינות האויבות השכנות לה. את משאביה עליה להקדיש עם בטחונה שלה ועם הסוגיות החברתיות אשר יוצרות קיטוב בחברה הישראלית בין מעמדות שונים ורקעים שונים."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל פעמים רבות. התרשמתי באמת מן החדשנות המתקיימת בישראל בכל הרמות. זה מרשים לראות מקרוב את הנחישות של הישראלים שלא נותנים למתקפות הטרור לשבש את חיי היומיום. אנחנו כולנו יכולים ללמוד מהעמידות שלהם כאשר זה נוגע להתגברות על איומים. אין ספק כי הישירות והקשיחות הישראלית יכולים להיות מאתגרים לעתים, אבל אפשר להבינם."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"אני חי בווסט אורנג' בניו ג'רזי, זהו פרבר מחוץ לעיר ניו יורק עם קהילה יהודית גדולה. זהו חלק ממחוז אסקס שיש בו בתי כנסת של כל הזרמים הדתיים. בווסט אורנג' עצמה יש קהילה אורתודוכסית גדלה. פועלים בו גם בתי ספר יסודי ותיכון, בחסות התנועה הקונסרבטיבית. בית הכנסת הגדול ביותר באיזור הוא של התנועה הרפורמית. הגיוון המתקיים בקהילה הוא זה שעוזר לה להישאר חזקה."

האם יש שאלה נוספת שאתה סבור כי יש להוסיף לשאלון הפרויקט?

"כיצד יכולים הישראלים ויהודי התפוצות להכיר זה את זה טוב יותר? חייבות להיות דרכים יצירותיות יותר, במיוחד בעידן הטכנולוגיה בו אנו חיים, כדי לשפר את התקשורת בין שתי הקהילות. עלינו גם לקיים פרויקטים משותפים לטובת העם היהודי."

ראיונות נוספים

דילוג לתוכן