"מה שגיליתי בזמן האחרון הוא כי הישראלים צריכים אותנו על מנת שנראה להם כיצד להיות יהודים (אני מתייחס ליהודים חילונים). כל מה שהם יודעים זה רק להיות – ישראלים."

מייקל שטיינלאוף (Michael Steinlauf, יליד 1947), בן להורים ניצולי שואה ילידי פולין. נולד וגדל בברוקלין. מתגורר כיום בפילדלפיה ונוטל חלק בפעילויות שמקיימת הקהילה היהודית בעיר.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"לקיומה של מדינת ישראל יש חשיבות גדולה עבורי באופן אישי בשל היות הורי ניצולי שואה, אשר בקלות היו יכולים להגיע לארץ ישראל ולא לארה"ב. בילדותי חונכתי להאמין כי רק בישראל יהודי יכול לחיות כיהודי באופן אמיתי, כי ישראל היא האלטרנטיבה האפשרית היחידה לחיים יהודים. דמות הצבר הוצגה בפני כמודל לחיקוי. כאשר בגרתי התחלתי להרחיק את עצמי מן הדימוי המיתי שניתן לישראל ולבסוף מצאתי לעצמי דרך לקיים חיים יהודיים גם בתפוצות. הקמתה וקיומה של מדינה יהודית היו חלק מרכזי מכל מה שעשה שהעם היהודי בשנים לאחר מלחמת העולם השנייה. על מנת להתעמק בכך ולהבין זאת באופן מלא יש צורך בספרים רבים."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"במהלך השנים האחרונות כל כך התייאשתי מישראל עד שהכרחתי את עצמי פחות או יותר להיות אדיש לגורלה."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"אני מבקר בבית כנסת מדי פעם ובאופן כללי מרגיש יותר נוח במסגרת קונסרבטיבית או רקונסטרוקציוניסטית. הדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בישראל מצערת אבל היא נמשכת זמן רב כל כך עד שקשה לדמיין שינוי במצב זה."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"לא הייתי אומר שאני ממש חש אחריות לכך, אבל אני כן יכול להגיד כי כאשר ישראל הורסת את עזה אני מרגיש קשור לכך יותר מאשר כאשר דאע"ש כורתים ראשים."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"מה שגיליתי בזמן האחרון הוא כי הישראלים צריכים אותנו על מנת שנראה להם כיצד להיות יהודים (אני מתייחס ליהודים חילונים). כל מה שהם יודעים זה רק להיות – ישראלים."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"אם אתה מתכוון למדיניות הרשמית כפי שהמדינה מבטאת אותה, לדוגמא ביוזמות שונות לנוער היהודי, הייתי מתאר אותה כמתנשאת. מאמץ רב אשר מושקע בלגרום לבני נוער יהודים להנות ולא לחשוב יותר מדי בשהותם בישראל. וכמובן  גם תעמולה אבל לא טובה במיוחד. המציאות שאני מכיר על סמך מפגשים עם ישראלים כאן בארה"ב היא שכאן הם מרגישים חופשיים, חופשיים מספיק אפילו להיות יהודים. ומספרם גדל, צעירים ישראלים מוכשרים עם ילדים אשר מגיעים להחלטה כי ישראל אינה המקום המתאים לגדל את ילדיהם."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"בוודאי שיש לה מחויבות כזו וכאשר היא מממשת אותה לעתים התוצאה יפה ומרגשת, אך לאחר מכן היא עושה בכך שימוש לצרכי תעמולה."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל מספר פעמים אך לא במהלך העשור האחרון. הסתירות הההולכות ומתרבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני הרחיקו אותי. סירובו של נתניהו לנה"ל מו"מ אמיתי עם הפלסטינים, הגזענות ההולכת וגדלה בישראל, במיוחד אצל הצעירים, ושטף האלימות חסרת ההגיון מסביב במזרח התיכון, כל אלה גורמים לי להאמין כי לא אשוב לבקר בישראל. במילים אחרות – ישראל שברה את ליבי."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"בהתייחס לקהילה אני משויך לצידה השמאלי, אך אני יכול לומר כי מתקיימת בה קשת רחבה של דעות ועמדות ביחס לישראל."