"אנחנו קהילה גדולה המורכבת מאנשים ממוצא אתני שונה, בעלי אזרחויות שונות, צבעים שונים ומאכלים שונים, אני לא משוכנע שהמדיניות הישראלית מתייחסת לגיוון הזה כנקודת חוזק- זה דבר נהדר להיות מסוגל לנסוע לצד השני של העולם ולמצוא מקום להתפלל בו, במומבאי למשל."

המרואיין – ג'רמי קסמן (Jeremy Kasman), מנהל תפעול ב- Federation of Jewish Men’s Clubs, ניו יורק, ארה"ב. תשובותיו של מר קסמן המוצגות לעיל מייצגות את עמדותיו האישיות ואינן מייצגות את עמדות מעסיקיו.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"ישראל היא ביתה של 'המשפחה' היהודית, גם למי מאיתנו שעדיין לא ביקר בה. קיומה גורם לנו להיות גאים בזהותנו היהודית. בכל מקום בו אנו חיים בעולם, ישראל מחברת בינינו."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"כן."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"אני משתייך לקהילת בית כנסת בזרם היהדות הרקונסטרוקטיבית, את עבודתי אני עושה במסגרת התנועה הקונסברטיבית ואשתי משתייכת לקהילת בית כנסת רפורמי ושנינו משתתפים לעתים באירועים של תנועת חב"ד. בעיר שלנו רבנים מהזרמים השונים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים ורקונסטרוקטיבים לומדים תורה יחדיו באופן קבוע. הקהילות שלנו עובדות, לומדות ומתפללות ביחד. כך למשל השתתפתי במניין אורתודוכסי שוויוני (egalitarian).

'המונופול' שיש לסוג מסוים של רבנים אורתודוכסים על סוגיות דתיות בישראל הוא זר לי. לי חשוב אישית לכבד את אמונותיו ומנהגיו של יהודים אחרים. הרב שלי בתנועת חב"ד דיבר בטקס ט' באב על מנורת בית המקדש. הוא דרש כי קני המנורה מייצגות את הזרמים השונים ביהדות וכי בזמן שנחרבה ירושלים וחרב בית המקדש, קני המנורה לא כיבדו זה את זה. אם לא נלמד את הלקח מאירועי העבר ירושלים עשויה ליפול שנית."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"כן."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"כי יש דרכים רבות להיות יהודי ולממש את האמונה היהודית. ישראלים שפגשתי במסגרות לא אורתודוכסיות היו המומים לגלות שאפשר לקיים אורח חיים יהודי באופן שכזה."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"אנחנו קהילה גדולה המורכבת מאנשים ממוצא אתני שונה, בעלי אזרחויות שונות, צבעים שונים ומאכלים שונים, כי אנחנו באמת אוהבים לאכול 🙂 אני לא משוכנע שהמדיניות הישראלית מתייחסת לגיוון הזה כנקודת חוזק- זה דבר נהדר להיות מסוגל לנסוע לצד השני של העולם ולמצוא מקום להתפלל בו, במומבאי למשל."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"יש לנו תמיד חובה לסייע. יהודים תמיד מגישים עזרה – אנחנו מאכילים את הרעבים וזוכרים לסייע לאלמנות וליתומים ולא רק לאלה המשתייכים לעמנו."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"פעמיים, הרגשתי כאילו אני מגיע הביתה לביקור משפחתי. למרות שאני לא מדבר או קורא בעברית כולם היו חביבים וידידותיים אלי. הרגשתי בטוח."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"העיר שלי היא מקום נהדר להיות יהודי, יש לנו 5 בתי כנסת במרחק הליכה זה מזה, ארבעה רבנים מארבעה זרמים שונים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים ורקונסטרוקטיבים, מתפללים ולומדים תורה ביחד. ביקורי הראשון בישראל היה ביקור מאורגן של קהילת 5 בתי הכנסת, מתפללים בלבד וללא אנשי דת. אני מרגיש נוח ומתקבל בברכה בכל קהילה או טקס אליהם אני מגיע. יש בעיר גם בתי כנסת נוספים, מניינים ומסעדות כשרות."