"ביקרתי בישראל מספר פעמים. התרשמותי הכללית היא כי המציאות בישראל היא לעתים מורכבת ומלאת סתירות. ברמה הכללית הישראלים הצליחו להקים מדינה וחברה מתפקדות ועם זאת הם טרם הצליחו למצוא פתרון לכמה מהבעיות המרכזיות בחברה."

המרואיין: אירה רובינסון (1951, Ira Robinson), חבר הסגל האקדמי בחוג ללימודי דת באוניברסיטת קונקורדיה, העוסק בחקר יהדות קוויבק וקנדה. נולדתי בבוסטון, את לימודי הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת הרווארד. החל משנת 1979 אני מכהן כחוקר ומרצה ללימודי יהדות באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה. מתגורר בעיר מונטריאול.

איזו חשיבות יש לדעתך, אם בכלל, לקיומה של מדינה יהודית, עבורך אישית ועבור היהודים בעולם ככלל?

"קיומה של מדינת ישראל היה והינו בעל משמעות עצומה עבור כל היהודים בעת המודרנית, היא הפרויקט הגדול ביותר של העם היהודי לעת זו. כל היהודים, בלי קשר ליחסם למדינת ישראל – חיובי או שלילי – חולקים את הקשר למדינת היהודית. עבורי באופן אישי, ישראל היא המקום היחידי מלבד ביתי בו אני משתדל לבקר כמה שיותר ואף שוקל לעבור לחיות בו."

האם אתה חש מחויבות להבטחת קיומה של מדינת ישראל?

"כן, באמצעות פעילות פוליטית וקהילתית ועל ידי תמיכה ציבורית ופעילותי במסגרת הקהילה היהודית."

האם אתה משייך את עצמך לזרם דתי מסוים? מהי עמדתך בנוגע לדומיננטיות של הזרם האורתודוכסי בממסד הדתי בישראל?

"אני מתפלל בבית כנסת אורתודכוסי ובאופן כללי מנהל את חיי על פי ההלכה. עם זאת אני חושב כי יש חייבת להיות דרך טובה יותר להסדיר את תחום הדת בישראל מאשר הסטטוס קוו הנוכחי. צריכה להיות גישה נוחה יותר לביצוע גיור כמו גם פתרון טוב יותר לקבוצה גדולה של ישראלים שצריכים לצאת מגבולות הארץ על מנת להתחתן בנישואים אזרחיים."

האם אתה חש אחריות מוסרית למדיניותה ופעולותיה של ישראל (דוגמת האופן בו היא מנהלת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני)?

"בתור יהודי אני חש חיבור מיוחד וקרוב לישראל, אני שמח בהצלחותיה ונעצב כאשר מדיניותה מביאה לכישלון. אני גם מבין כי כיהודי, כל פעולותיה והחלטותיה של ישראל מיוחסות לי, לפחות על ידי חלק מהציבור."

להשקפתך, מהי השגיאה העיקרית שעושים ישראלים בהבנת מציאות חייהם של יהודים מחוץ לגבולות ישראל?

"יש ניתוק משמעותי בין חייהם של יהודים בישראל לחייהם של יהודים בתפוצות. יהודים ישראלים חיים בחברה הפועלת במסגרת יהודית (או פוסט יהודית), בחברה כזו ניתן לקיים זהות יהודית גם ללא כל פעולה אקטיבית, אלא מתוקף החיים במדינה בלבד. יהודים בתפוצות חיים בחברות הפועלות בעיקר תחת מסגרת נוצרית (או פוסט נוצרית), בהן קיום זהות יהודית מצריכה מאמץ אקטיבי, כזה אשר עשוי להתפרש במובנים מסוימים כפעולת 'תרבות נגד'."

כיצד היית מתאר את מדיניותה של ישראל (באופן רשמי ובפועל) בנוגע ליחסיה עם יהדות התפוצות?

"מדיניותה של ישראל כלפי יהודי התפוצות מתבססת על הכוונים מנוגדים. קהילות התפוצות הן גם מקור ל'גיוס' עולים חדשים (ועל כן המטרה היא לגרום לאותן קהילות לראות את עתידן בישראל) וגם מקור לתמיכה כספית ופוליטית בישראל (ועל כן המטרה היא כי קהילות אלו יהיו משגשגות וחזקות ככל הניתן בארצות המוצא)."

להשקפתך האם יש למדינת ישראל מחויבות להגן ולסייע לקהילות יהודיות במצוקה?

"ישראל היא מקור השראה תרבותי ודתי עבור יהודי התפוצות, על כן על ישראל לחלוק את היצירתיות התרבותית והדתית המתקיימת בה עם קהילות יהודיות אחרות. במקרים מסוימים ישראל צריכה לעזור לאותן קהילות יהודיות גם בדרכים אחרות."

האם ביקרת אי פעם בישראל? כיצד תסכם את רשמייך מן המציאות הישראלית?

"ביקרתי בישראל מספר פעמים. התרשמותי הכללית היא כי המציאות בישראל היא לעתים מורכבת ומלאת סתירות. ברמה הכללית הישראלים הצליחו להקים מדינה וחברה מתפקדות ועם זאת הם טרם הצליחו למצוא פתרון לכמה מהבעיות המרכזיות בחברה."

האם תוכל לספר מעט על הקהילה היהודית בעירך? האם מתקיימת בה פעילות מאורגנת?

"מבין הקהילות היהודיות בתפוצות, הקהילה במונטריאול היא גדולה, מאורגנת היטב, קשורה לישראל ומחזיקה ביצירתיות תרבותית ודתית ברמה גבוהה."